ללמוד איך ללמוד

בעולם החדש, המשתנה תדיר, אחת החוזקות המשמעותיות היא יכולת הלמידה. לא משנה אם זו מערכת דיווח שעות חדשה בעבודה, מתכון לתבשיל מאת אהרוני, או שינוי ארגוני פנימי במחלקה. מי שמצליח ללמוד מהר יצליח להתמודד עם שינויים, קטנים או גדולים, בצורה טובה יותר (ועם פחות עצבים). 

שוק העבודה היום מחפש עובדים ורסטיליים. עובדים של גם וגם. גם ידע בתוכנה וגם הבנה בסיסית בחומרה. גם ניסיון באלגוריתמים וגם ביצוע פרויקטים בצוות אופטיקה. העובדים עצמם לא נשארים מאחור. גם הם מחפשים גם וגם. גם התפתחות אישית וגם התפתחות מקצועית. גם מה אני יכול לתרום לארגון וגם מה הארגון יכול לתרום לי. מחפשים ארגונים של גם וגם. 

אחת ממובילות השינוי היא תעשיית המוליכים למחצה, המשתנה בקצב מהיר. מאוד. טכנולוגיה שפותחה לפני שלוש שנים נחשבת להיסטוריה. טכנולוגיה שיושמה לפני חמש שנים נשמרת בקופסאות כמוצג בארכיון. סביבת עבודה משתנה שכזאת דורשת למידה מתמדת. אפילו מעבר למשרה חדשה בתוך אותו ארגון עשוי לדרוש סט חדש של יכולות מקצועיות. 

אפלייד מטיריאלס שמה דגש על למידה והתפתחות. כמובילת שינוי היא מאפשרת לעובדים 40 שעות שנתיות של למידה ופיתוח אישי -- שבוע עבודה שלם המיועד להתפתחות אישית ומקצועית. כל מקורות הידע פתוחים, נגישים ומתוקשרים. העובד, כצרכן אקטיבי, מחפש ומוצא את תחומי הלימוד המעניינים והרלוונטיים לו. בשנה האחרונה, לנוכח הקורונה תחילה והמצב הביטחוני המעורער בהמשך, כל תחום ההכשרה הטכנית והלמידה בחברה עבר מהפכה ושדרוג רציניים.

אז איך לומדים?

 

 

ראשית וראשון בחשיבות: ריכוז

 

המוח האנושי אינו מסוגל לבצע שני דברים במקביל. זאת עובדה. יכול להיות שאתם חושבים שאתם עובדים במקביל, מטגנים שניצלים במקביל לשיחת עבודה. אבל בפועל המוח שלכם קופץ בין הפעילויות השונות: חצי שנייה הוא בודק את מצב השמן וחצי שנייה אחר כך מקשיב לסיבה לעיכוב גרסת התוכנה החדשה. המעבר בין הפעילויות השונות גם דורש זמן עד להתייצבות: זהו משך זמן מהיר מאוד, אבל לא אפסי. דרך אגב, אותו הכלל תופס גם לנשים (למרות שלא נודה בכך לעולם).

משך הריכוז של מתבגר ממוצע הוא 7 שניות. דומה מאוד, אגב, לדג זהב. כל מי שיש לו מתבגר בבית יסכים. הכלל הראשון בלמידה אפקטיבית – להקדיש את מלא הריכוז לשיעור/הרצאה/הדגמה/ניסוי. בלי מיילים חשובים. בלי ווטסאפ. בלי פייסבוק. בלי חדשות. נקי. 

באפלייד, למשל, קיצרנו את משך הישיבות משעה מלאה ל-50 דקות. המטרה היא לאפשר לכל הנוכחים לנצל את המרווחים הקצרים להפוגות ואיסוף הריכוז לקראת הישיבה הבאה. המרווח הזה מאפשר לנצל את הזמן בשביל כל ה"מסביב", כדי שבזמן העבודה או הלמידה ניתן יהיה להתרכז בתוכן באופן מלא.

התרכזו בזה.

 

 

שנית: יצירת הקשרים חדשים המבוססים על ידע קיים

 

למוח שלנו קל יותר ללמוד ולהבנות ידע מתוך ידע קיים. לדוגמא, אם בעבר השתמשתי בזום, יהיה לי יותר קל לעבור לפלטפורמת שיחות וידאו חדשה. אפילו אם הכפתורים שונים והממשק אחר, הפונקציונליות דומה. אני כבר מכירה את תהליך העבודה ואת סדר הפעולות ויכולה לשפוט האם התוצאה הרצויה הושגה. 

הדרך המומלצת ליצירת הקשרים חדשים היא ביצוע מניפולציה כלשהי על התוכן. הדוגמא הכי פשוטה היא שאלת שאלות ומענה עליהם. כאשר שואלים אותנו שאלה אנחנו צריכים לשלוף מהזיכרון את הידע הישן, להוסיף לו את הידע החדש שרכשנו, להביא בחשבון את המיומנויות שצברנו -- ולקשר הכל לפתרון השאלה. כל מניפולציה תופסת: ביצוע השוואה, ניסוח מחדש, כתיבת סיכום, מענה על שאלות, כתיבת שאלות, דיון עם קולגה ועוד. זוכרים את הסיכומים לקראת מבחן בכיתה? אז כזה.

קשרו את זה. שנו את זה. הפכו את זה לשלכם.

 

 

שלישית: לישון

 

מפתיע, אבל תהליך הלמידה האמיתי, זה שבו המוח מכניס מידע לקופסאות הנכונות כזיכרון לטווח ארוך ויוצר את החיבורים הנדרשים בין אותן קופסאות, למעשה קורה בלעדינו. בזמן השינה. אז מה לעשות, לישון שנ"צ? זה תמיד מומלץ. בטיוואן למשל נהוג שבשעות הצהרים עובדים מניחים ראש על השולחן במשרד לתנומה קלה. עדיין לא הגענו לשם, אבל מבחינת למידה חשוב לחלק את הלמידה למנות קטנות הפזורות לאורך כמה ימים. למדנו נושא חדש? ביום למחרת נחזור על מה שלמדנו (בקצרה) ובנוסף נלמד חומר חדש. מחקרים מראים כי כתיבת הערות וסיכומים בכתב יד (עם עט או עיפרון על נייר אמיתי) תורמת לזיכרון ולהבנה יותר מאשר הקלדה או קריאה. 

כתבו את זה. שנו על זה.

 

 

רביעית: ידע מול מיומנות

 

מבוגרים, בניגוד לילדים, צריכים להבין מדוע הם לומדים. מה זה נותן להם? איך זה מקדם אותם? ידע תיאורטי בלבד לא מקנה לנו מיומנויות בעולם האמיתי. זה כמו ללמוד על אהבה מספר, בלי לחוות אותה באמת. לימוד של מיומנות בלבד לא מאפשר הבנה של התמונה המלאה ולא יאפשר בעתיד פתרון בעיות ויצירתיות בעבודה. זה כמו לתרגל הקפצת כדור, אבל לא איך לשחק כדורגל. בהכשרות שלנו אנו שמים דגש גם על ידע וגם על מיומנות. גם וגם.

כדאי גם לטעות לפעמים. טעות היא הזדמנות ללמידה. אנחנו זוכרים טוב יותר טעויות שעשינו מאשר הצלחות שקרו לנו. יחד עם זאת, חשוב לנהל את הטעות. פידבק מידי אחרי הטעות יאפשר למידה עם ערך. יש לוודא שהטעות לא מתקבעת והופכת להיות חלק מהידע שלנו. 

מרכז ההדרכה הטכני שלנו מאפשר למהנדסים מכל העולם להתחבר מרחוק למכונת ההדרכה לתרגל מיומנויות קיימות ולרכוש מיומנויות חדשות. המדריכים המקצועיים שלנו פנויים לכל שאלה, וישמחו לתקן כל טעות.

שננו את זה. תרגלו את זה. שאלו למה. עשו טעויות.

 

 

חמישית ואחרון: עניין

 

הניסיון מלמד כי נוכל להתמיד ולהצליח בתחומים שמעניינים אותנו. עניין הוא, ובכן, עניין אישי. אחד מתעניין יותר באלגוריתמים, אחר בחומרה, אחר במציאת (ומניעת) באגים, רביעי בתקשורת עם הלקוח - גם כאשר לכולם אותה הגדרת תפקיד. ברגע שנמצא את תחומי העניין שלנו במסגרת שבה אנחנו נמצאים ופועלים, נצליח יותר וגם נהנה יותר. 

לפי המודל המכונה 10-20-70, הלמידה הפורמלית מהווה רק 10% מכלל הלמידה. 20% הם למידה מאחרים: ממנהלים, מעמיתים, ממנטורים. ואילו החלק המשמעותי ביותר, 70% מכלל הלמידה, הם למידה תוך כדי התנסות - רכישת ניסיון תוך כדי עבודה. ככל שהעולם בו אתם פועלים הוא ורסטילי ומעניין יותר (ובתחום הסמיקונדקטורים ה-כ-ל ורסטילי ומעניין) כך יהיה קל יותר ללמוד, להתקדם ולהצליח.

התעניינו בזה.

ובכל זאת - איך מכניסים עניין למשימות אפרוריות יותר? זה כבר למאמר הבא בנושא יצירתיות 😊

Receive updates in your inbox!

Subscribe Now

Want to join the discussion?

Add new comment:*

* Comments must adhere to our Discussion Guidelines and Rules of Engagement.

You can also fill out this form to contact us directly and we will get back to you.