"נצא לזירה ונצליח בגדול"

8מרץ2017

לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל היום, אנו מורידים את הכובע בפני כמה נשים מרשימות שיש לנו הזכות לקרוא להן "שלנו": קרן שחר, אליס פולקסי- שגב וריטה סופרפין מספרות על מקומן באפלייד, על האתגרים ועל הנצחונות שבלהיות אישה באחת התעשיות החזקות בעולם.


קרן שחר, בת 35 מתל אביב


תפקיד באפלייד? Product Marketing Manager, Wafer Inspection

 

איך הגעת לאפלייד?

"הגעתי לאפלייד לפני מעל 11 שנים והתחלתי את דרכי כמהנדסת אפליקציה של מכונת ה- UVision. במהלך השנים עשיתי תפקידים שונים כמהנדסת אפליקציה, ראש צוות ,(PS) TSB product specialist, ניהול קבוצת ה- PS  ה וקבוצת אפליקצייה במשך 5 שנים.

בשנה וחצי האחרונות אני מנהלת מרקטינג מתוך רצון לקחת חלק בבנייה של גוף מרקטינג חזק ולהשפיע על האסטרטגיה של החברה."

 

מה הדבר האהוב עלייך בעבודה באפלייד?

"קודם כל זה האנשים. יש באפלייד אנשים מדהימים, מוכשרים וחכמים שכיף לעבוד איתם, ללמוד מהם וליצור ביחד סביבת עבודה פורה אשר מעודדת עבודת צוות ומקצוענות.

בנוסף אני אוהבת את האתגר המקצועי. המוצרים שלנו והסביבה העסקית מציבים אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו יצירתיות, מחשבה והרבה עבודה קשה – וכשיש הצלחות התחושה היא מדהימה ומספקת."

 

מה היה ההישג הגדול ביותר שלך בזמן שאת פה?

"בשנים שניהלתי את קבוצת האפליקציה הובלתי תהליך שמטרתו להפוך את תפקיד האפליקציה למקצוע עם תכנית הכשרה סדורה, מקצוענות ספציפית – Concept of Operation וגאוות יחידה. נהניתי מאוד מהעשייה ואני מלאת סיפוק מכך שממשיכים את הדרך הזו עד היום מתוך אמונה שמהנדסי האפליקציה מהווים תפקיד מהותי בהצלחה שלנו. כמו כן בשנה האחרונה אנחנו בונים קבוצת מרקטינג חזקה המבוססת על עבודת מרקטינג מטודית שמביאה ערך רב להצלחת המוצר. פיתוח שהוא מוכוון מרקטינג מאפשר לנו לספק את המוצרים הנכונים ללקוחות ולבנות תכנית עסקית הממנפת החברה."

 

איך היית מתארת את האיזון בין עבודה לבית?

"אתגר גדול! זה משהו שכל הזמן צריך לעבוד עליו ואין נוסחת קסם. מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא התמיכה והפרגון מהמשפחה. כל הזמן יש מנעד  של וויתורים – בבית ובעבודה. אני מאמינה שהכל אפשרי, וצריך לדעת להתנהל ולעשות את זה בחיוך ובאהבה. אבל אין ספק שזה לא פשוט."

 

ספרי על פדיחה שלך מהשבוע הראשון.

"ביום הראשון שקיבלתי את הרכב חברה, יצאתי מהחניה ודפקתי רכב של מישהו מהעובדים אשר היה בכיר ממני, זה היה ממש לא נעים... מאז תחושת אי הנעימות חלפה אבל ללא שיפור ביכולות החניה שלי."

 

אם לא היית בתחום הזה, באיזה תחום היית רוצה להיות? "מורה לנהיגה ;) "

 

מהם חלומותייך לעתיד מבחינה מקצועית ואישית?

"אני מאחלת לעצמי שאמשיך להתקדם בתוך אפלייד, כי זה הבית שלי. מבחינה אישית, אני חולמת לעשות טיול ארוך באוסטרליה עם בעלי והבנות."

 

יש לך מסר לנשים צעירות שרוצות לעבוד בתחום שלך?

"להאמין שמה שאתן רוצות יכול לקרות. שימו מטרות הכי גבוה, הכי רחוק, ותאמינו שאפשר להתגבר על מכשולים ודעות קדומות גם כשזה נראה קשה."

 

********************************************************************

 

אליס פולקסי- שגב, בת 45 מכפר הרי"ף

 

תפקיד באפלייד?

"מנהלת עסקית, באנגלית Business Manager. אני אחראית על אחד הלקוחות הגדולים של אפלייד, על כל פורטפוליו המוצרים שלנו וככלל אחראית על הקשר העסקי בינינו לבין הלקוח."

 

כמה שנים באפלייד? 1.5 שנים

 

איך הגעת לאפלייד?

"עבדתי באינטל במשך 18 שנים ואחרי שעזבתי חיפשתי עבודה בתחום. יחד עם זאת החלטתי על שינוי מקצועי מתחום ניהול הנדסה לעולם העסקי. ה'ביצה' של ה-semiconductors קטנה מאוד בארץ, ואפלייד היא אחת החברות הגדולות בה. התפקיד הזה היה פתוח בלינקד-אין, הגשתי קורות חיים, עברתי ראיונות, והתקבלתי."

 

מה הדבר האהוב עלייך בעבודה באפלייד?

"העובדה שיש לי אינטראקציה גם עם מגוון גדול של אנשים ועיסוק במגוון רחב של תחומים. הדיסציפלינה היא רב גונית ומפעילה אצלי הרבה מאוד כפתורים ומאתגרת בהרבה רבדים. גם האינטראקציות המקצועיות הם ברבדים שונים. אני אוהבת את הקשת הרחבה, ודי מכורה לאנרגיות שזה דורש ומחולל."

 

מה היה ההישג הגדול ביותר שלך בזמן שאת פה?

"ההישג המשמעותי עבור עצמי הוא שהצלחתי למקם את עצמי כמנהלת עסקית מאפס. מרבית הקולגות שלי הם אנשים שעובדים באפלייד מעל עשור, שהתחילו מתפקידי מהנדס, ואני מרגישה שיחסית בזמן קצר אני מתקדמת וסוגרת פערים."

 

איך היית מתארת את האיזון בין עבודה לבית?

"מאוד מאתגר, אם כי מתוך מודעות מלאה ובחירה. מאוד הקפדתי עליו בתקופות אחרות בחיים, אבל בשנה וחצי האחרונות האיזון הופר וכרגע אני נותנת לזה את הזמן כי עקומת הלמידה שלי את העבודה והמקצוע החדש מחייבים אותי. אני עושה את זה מתוך בחירה ומתוך הבנה של המשמעויות."

 

ספרי על פדיחה שלך מהשבוע הראשון.

"היה לי איזה בלבול די קבוע במשך כמה שבועות בין הראשי תיבות של שני תחומים שונים של מכונות. הייתה תחושה שאני לא מדברת את השפה. באפלייד יש שפה בפני עצמה, כך שלהתבלבל בין שני ראשי תיבות בקונטקסטים שונים זה קצת כמו להיות אנאלפביתית. אבל עם הזמן למדתי."   

 

אם לא היית בתחום הזה, באיזה תחום היית רוצה להיות? "סטייליסטית."

 

מהם חלומותייך לעתיד מבחינה מקצועית ואישית?

"ברמה הטאקטית - להתפתח מקצועית בתחום ה - business לתפקיד RBM ולהתקדם בדרגות הניהול.

ברמה האסטראטגית – לעלות את הערך שלי עבור הארגון עם שנות הניסיון ועם הגיל, ובעצם להוביל שינוי גישה של ארגוני הייטק בנושא גיל העובדים – ככל שיותר בוגרת, כך יותר מנוסה, כך יותר מקצועית וכך תורמת הרבה יותר."

 

יש לך מסר לנשים צעירות שרוצות לעבוד בתחום שלך?

"אנחנו ממש טובות ולגמרי יכולות הכל. אמא היא אכן אמא ולא אבא, אבל בואו נפסיק להשתמש בתירוץ הזה ונייצר שותפות בבית שלנו, נצא לזירה ונצליח בגדול!"

 

********************************************************************

 

ריטה סופרפין, בת 60 מאריאל

 

תפקיד באפלייד: "מהנדסת מכונות. אחראית על קונפיגורציה של מכונות השייכות לאחד מהקווים שלנו, ואני בונה עץ מוצר שלהן מאלפי חלקים."

 

כמה שנים עובדת באפלייד? "הגעתי בשנת 2000."

 

איך הגעת לאפלייד?

"עליתי לארץ בגיל 35, אחרי שכבר למדתי ועסקתי בהנדסת מכונות ברוסיה. לפני כן עבדתי בחברה קטנה יותר, ואין מה להשוות. שם היו 100 עובדים, ופה מעל 1000. זה משהו אחר לגמרי."

 

מה הדבר האהוב עלייך בעבודה באפלייד?

"קשה להצביע על דבר אחד. בכל המקומות, אפילו בחברה הכי קטנה שבה עבדתי, תמיד אהבתי את העבודה. אני תמיד מנסה למצוא משהו שמושך אותי כדי לקום בבוקר בשמחה, ואני גם נהנית מזה וגם מרגישה שאני עדיין מתפתחת. אחרי 16 וחצי שנה אני עדיין לומדת דברים חדשים. בנוסף, אני מאוד אוהבת את החדר כושר אצלנו ומשקיעה הרבה זמן בספורט. אני כבר 16 שנה מגיעה 3 פעמים בשבוע לחדר כושר ואני מרגישה שזה מאוד עוזר לי בהרבה תחומים. אני ממליצה לכולם לעשות ספורט."


מה היה ההישג הגדול ביותר שלך בזמן שאת פה?

"ההישגים הם לא רק שלי, אלא של כל הצוות שאני עובדת איתו. גם אי אפשר לשים את האצבע על הישג מסוים, כי העבודה מתחילה מחדש עם כל מכונה חדשה, וזה כמו ילד שנולד. זה גם כמו ילדים במובן שאי אפשר להגיד מי ההישג הכי גדול שלך, את מי אתה הכי אוהב. בכל פעם שזה קורה זאת הרגשה של "וואו הצלחנו למרות שזה היה קשה". אני גם עובדת עם כמה צוותים בכל מיני תחומים של מכניקה, אופטיקה, פיזיקה, חשמל. ואני מרגישה שאני כמו אמא שמטפלת בכל האנשים ועוזרת להם."

 

איך היית מתארת את האיזון בין העבודה לבית?

"יש לי בן אחד בן 24. כשהוא היה קטן זה היה קשה בחברה גדולה לאזן בין העבודה לבית, כי זה נמצא גם רחוק מהבית. חשוב לי להגיד בהזדמנות זו שבעלי מאוד תמך, אחרת זה לא הייתי מצליחה. אולי עכשיו כשיש יותר אפשרויות לעבוד מהבית, אז יותר קל. אבל פעם לא הייתה אפשרות כזאת. זה מאוד יעזור אם לנשים תהיה אפשרות לעבוד מהבית. זה יתרום גם למשפחה וגם לחברה".

 

ספרי על פדיחה שלך מהשבוע הראשון.

"לא היו פדיחות בתחום המקצועי. אבל אני זוכרת שבגלל שבאתי מחברה קטנה ושם לא הייתה מכונת קפה, כשהגעתי ביום הראשון לא ידעתי איך להשתמש בה וזה היה קצת מביך. אבל חוץ מזה, ממש הרגשתי מהיום הראשון שהייתה אווירה משפחתית. הגעתי למקום שהוא כמו בית. זה היה גם הבדל משמעותי לעומת חברות קודמות. עוד בראיון הראשון התרשמתי מהסדר והניקיון ומהנדיבות של האנשים."

 

אם לא היית בתחום הזה, באיזה תחום היית רוצה להיות?

"פעם ברוסיה התחלתי ללמוד גיטרה ואני מאוד אוהבת את הכלי הזה, ובמיוחד מוזיקת פלמנקו. אולי יש לי שורשים ספרדיים שאני לא יודעת עליהם… ;)"

 

מהם חלומותייך לעתיד מבחינה מקצועית?

"במקצוע אני לומדת ומתקדמת יום יום. אז אני חולמת יותר על דברים שתמיד אהבתי אך תמיד היה חסר לי זמן, כמו לתפור, לסרוג, לנקות, לסדר, להשקיע במשפחה. בנוסף, אני מאוד אוהבת לטייל, גם בארץ וגם בחו"ל. אני ובעלי טיילנו 6 פעמים בנורבגיה ומאוד אוהבים אותה. אני גם מאוד אוהבת לצלם בטיולים שלי."

 

יש לך מסר לנשים צעירות שרוצות לעבוד בתחום שלך?

"אם את אוהבת את העבודה, אפשר תמיד להצליח. כי מקצוע מקבלים באוניברסיטה, אבל האהבה לעבודה היא זאת שתורמת להצלחה. למדתי שלא צריך לפחד מעומס של עבודה ולא להרים ידיים. הפחד רק מפריע. אולי זה יקח יום יומיים, אבל בסוף מצליחים. ולא להתבייש אם עשית טעות, כי כולם עושים טעויות."